החובה לרישום מאגר מידע
בימים אלה מקדמים הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע ומחלקת חקיקה של משרד המשפטים תיקון לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, בנושא סמכויות אכיפה שנועד להגביר את יכולות הפיקוח והאכיפה של רשם מאגרי המידע במקרים של הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות הנוגעות לפרטיות במאגרי מידע.
התיקון יקנה לרשם מאגרי מידע סמכות להטלת קנסות מינהליים בשל אי ציות להוראות חוק הגנת הפרטיות, שיכולים להגיע עד לסכום של 3.2 מליון ש"ח (!!!). במאמר זה נסביר בקצרה על מי חלה החובה להגיש בקשה לרישום מאגר מידע, ואלו חובות חלות על מי שמחזיק בידיו מאגר מידע רשום.
לסיום נביא בפניכם המלצות שעל פיהן כל בעל מאגר מידע צריך לפעול כדי להבטיח את עצמו מפני הטלת חיובים בקנסות מינהליים בגין אי ציות להוראות חוק הגנת הפרטיות.
פרטיות, השימוש במידע אישי ומאגרי מידע
פרטיות הוכרה בישראל כזכות יסוד בסעיף 7(4) לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ולפיו "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". פרק ב' של חוק הגנת הפרטיות יוצר את המשטר הרגולטורי שחל על השימוש במידע אישי בישראל והנאגר במאגר מידע. החוק קובע את החובה לרשום סוגים מסוימים של מאגרי מידע אצל רשם מאגרי המידע.
מהו מאגר מידע?
"מאגר מידע" מוגדר בחוק כאוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב. להגדרה זו נקבעו שני חריגים בחוק. האחד, אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; השני, אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף; המשמעות היא שאוסף נתוני מידע שנופל בגדר אחד מהחריגים הנ"ל, אינו מטיל על בעל המאגר את החובה לרישום מאגר מידע.
מתי קמה החובה לרשום מאגר מידע אצל רשם מאגרי המידע?
מספר אלמנטים מקימים את החובה לרשום מאגר מידע והם: מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר (מעל 10,000 אנשים); סוג המידע שנמצא במאגר (כאשר במידע מצוי מידע רגיש, כמשמעות המונח בסעיף 7 לחוק) ; מקור המידע (כאשר המידע לא נמסר על ידי, מטעמם או בהסכמתם של האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר); הבעלים של המאגר (כאשר המאגר הוא של גוף ציבורי); המטרה שלשמה נאסף המידע (כאשר המאגר משמש לדיוור ישיר).